חֲלוֹם

אֲנִי יְשֵנָה וְלִמְרָאשוֹתַי אֶבֶן
וַאֲנִי חוֹלֶמֶת,
סֻלָם.

רַגְלַיו לִמְרָאשוֹתַי
רֹאשוֹ בָרָקִיע.
וְהִנֵה, בְּנִי אֶלַי בָּא
וְאוֹרוֹ מַגִּיהַ.

בִּכְנָפָיו עוֹטְפֵנִי,
בְּחִיוּכוֹ מְלַטְּפֵנִי
וּמַמְרִיא.

וַאֲנִי קוֹרֵאת:
"עֲצוֹר בְּנִי, עֲצוֹר
אֶל-עַל הִמְרֵאתָ וְכָבַה הָאוֹר!"

אֲנִי מִתְעוֹרֶרֶת
אֵין אֶבֶן לִמְרָאשוֹתַי,
רַק הַכַּר שֶרָוַה דִמְעוֹתַי.