דף הנצחה לרותם אגבר
נולד בתל אביב – י"ג כסלו תשל"ב, 1.12.1971
נפל בעת שירות מילואים – ל' שבט תשנ"ט, 15.2.1999
פרח הרותם העדין והעניו, ששורד בחולות היבשים של הנגב, הוא הפרח הבכור של משפחת אגבר. בן לחיה ולשמואל, ואח בכור, לסיוון, למור ולמעיין. הוא גם הפרח של סבא וסבתא שלמה ובת שבע ברזון, וסבא וסבתא ברוריה ואברהם אגבר. הרותם המופלא שלהם נולד ב-1 בדצמבר 1971, י"ג כסלו תשל"ב, בתל אביב.
כדרכו של הטבע הוא מטפח דברים נדירים ומיוחדים ודואג לקרקע בטוחה ומפרה עבורם. רותם גדל וחונך במשפחה מלאה חום ואהבה, משפחה מטפחת ואוהבת שהעניקה לו את הכלים הערכיים להתחיל במסע שלו. אמו חיה, היא מרכזת פרויקט "תנופה" לשיפור ציוני הבגרות ומורה של עולים חדשים. אביו שמואל, מהנדס בכיר ב"אלתא" ועורך עיתון המפעל מאז נוסד העיתון. ביתם מלא בחום, באהבה ובאור. הם היו החממה המעשירה והמפנקת של בנם רותם, שגדל והפך לצעיר מבטיח ומיוחד.
רותם היה ילד סקרן וחקרן. הוא אהב לשאול שאלות, לחקור את סביבתו, והתבלט בידע כללי רחב בתחומים שונים.
את לימודיו החל בגיל חמש וחצי בבית הספר על שם "משה הס" בתל אביב. בגיל 12 וחצי עבר עם משפחתו לגור בגן יבנה, והמשיך את לימודיו בחטיבת הביניים בבית הספר האזורי בגדרה. רותם סיים מגמה ביולוגית, מתוך אהבה וכבוד לטבע, לפרחים ולבעלי החיים.
כשלבש את מדי הצבא הירוקים, שובץ לחיל השריון, ובמשך שנתיים שירת כטען-קשר. בזמן שירותו עבר תקופה קשה באירועי האינתיפאדה ברצועת עזה.
את פריחתו הצבאית סימלה תקופתו כמש"ק מודיעין ביחידה. מסירותו ומקצועיותו הותירו אותו כאיש מילואים בחטיבה הסדירה.
רותם חיפש קרקע עשירה וייחודית בתרבותה הקסומה של סין. עם תום שירותו הצבאי, הוא בחר ללמוד בחוג ליחסים בינלאומיים ומזרח אסיה, כשנושא ההתמחות היה סין. עם סיום לימודיו וקבלת התואר בהצטיינות, נסע רותם ללמוד את תרבות סין באוניברסיטת בייג'ין.
הוא פגש שם סטודנטים רבים מכל רחבי העולם, והפגין את יכולת הדיבור, השיחה והכתיבה שלו בשפה הסינית. הוא טייל בסין ובמונגוליה ויצר קשרים עם תושבי המקום.
כשחזר ארצה בדצמבר 1997, שימש כעוזר סוציאלי בחברת כוח האדם "אמית". הוא דאג לפועלים הסיניים שהועסקו במושבים בכל רחבי הארץ, תוך שהוא משמש מתורגמן ומתווך בינם ובין מעסיקיהם הישירים, ובינם לחברת "אמית". הוא היה בבחינת 'אבא ישראלי' לסינים. "רותם היה יחיד במינו, והעובדים הסיניים השתגעו עליו" אומר מנהל החברה, חיים שוורץ. "לסינים שבאים ארצה קשה מאד, בעיקר כיוון שהם נתקלים במנטליות אחרת, אבל רותם דאג לשלב אותם בתוך החברה הישראלית, כדי שירגישו בבית". חצי שעה לפני מותו, עוד הספיקו להתקשר
אליו חברים מסין ולאחל לו שנה טובה שנחגגה על פי הלוח הסיני. החגיגות הופסקו, כשהתברר שרותם לא יכול לענות. את השמחה החליפה דמעה.
ביום שלישי, 15 בפברואר 1999, נהרג רותם בתאונת אימונים, כאשר הנגמ"ש אותו הוביל במסגרת שירות מילואים, התהפך פעמיים. בן 27 היה במותו.
ראש מועצת גן יבנה, משה אלקסלסי, ספד לרותם: "גן יבנה המומה וכואבת את כאבה של משפחת אגבר. רותם היה שקט, נעים הליכות ומוכשר מאד. אני מכיר את משפחת אגבר שנים רבות ונרקמה בינינו ידידות אמיצה. זאת משפחה ערכית, שורשית, המעורבת בחיי הקהילה.
זו מכה קשה למשפחה וליישוב כולו. יהי זכרו של רותם ברוך".
רותם ידע לדבר שפות רבות. לא רק עברית וסינית כי אם גם בשפה של ערכים, כבוד ואכפתיות. בשפה של אהבה והערכה, בשפה של מסירות ויסודיות. ב'שפה של אבא' לאלו שהיו תחת אחריותו, בשפה של בן, של אח, של נכד, בשפה מיוחדת וייחודית לו.
הטבע מגן על צמח הרותם כמו היה ילדו. הטבע בחר להחזיר את הפרח האהוב עליו לחיקו.
"חולף הרוח בין לובן פרחייך
בני,
לוחש לך את אהבתי,
פרח רותם שלי
פרח חיי".