זוֹכֶרֶת אֲנִי בְּנִי

זוֹכֶרֶת אֲנִי אֶצְבְּעוֹת יָדְךָ אֲרֻכּוֹת וְדַּקּוֹת
פּוֹרְטוֹת עַל מֵיתְרֵי לִבִּי.

זוֹכֶרֶת אֲנִי בְּמַבָּט עֵינֶיךָ הַכֵּהוֹת
אֶת הִשְתַּקְפוּתִי שֶלִּי.

זֹוכֶרֶת אֲנִי צְחוֹקְךָ הַמִּתְגַּלְגֵל
הֵד לְאָשְרִי.

הַאִם שוֹמֵעַ אַתָּה בַּאֲשֶר הִנְּךָ
אֶת רַחֲשֵי כְּאֵבִי?