בְּחַדְרִי לֹא תְּלוּיָה תְּמוּנַתְךָ,
בָּה הַזְמָן עָצַר מִלֶכֶת,
פֶּן אֶפְקַח אֶת עֵינַי
בְּלֵילוֹת תַּעֲתוּעִים אֲרֻכִּים וּמְסוּיָטִים
וְאֶרְאֶה אוֹתְךָ,
וְאֲאבֵּד אוֹתְךָ בַּשֵנִית.
עַל מַדָפִים סְדוּרוֹת מַזְכְּרוֹתֶיךָ,
וְעַל מַדְפֵי מַחְשְבוֹתַי
הַזִּכְרוֹנוֹת.
סוֹבְבִים יַמַי מַעֲגָלִים מַעֲגָלִים
בֵּין זִכְרוֹנוֹת וּמַזְכָּרוֹת
מַזְכְּרוֹתֶיךָ.
סוֹבְבִים כָּךְ יַמַי,
וּבַאֲשֶר אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶר אֶסוֹב,
בֵּין זִכְרוֹנוֹת וּמַזְכָּרוֹת
שָם חִיוּכְךָ הַמָתוֹק הַמְרוּמז,
שָם עֵינֶיךָ הַבּוֹרְקוֹת
בַּאֲשֶר אֲנִי הֵן אַחֲרַי.
בְּחַדְרִי לֹא תְּלוּיָה תְּמוּנַתְךָ
בָּה אַתָּה בְּמִסְגֶרֶת
אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא.
אֵין תְּמוּנָה בְּחַדְרִי בְּמִסְגֶרֶת
שֶקָפָא בָּה הַזְּמָן.